באיזה מצב רפואי מבצעים ניתוח מלעורי להוצאת אבנים בכליות ?
ניתוח מלעורי להוצאת אבנים בכליות (PCNL) הוא טיפול הבחירה לאבנים גדולות בכליה (בד"כ 2 ס"מ ומעלה). בנוסף, PCNL מיועד למצבים בהם ניסיונות טיפול בשיטות אחרות- כגון ריסוק חוץ גופי או אורטרוסקופיה נכשלו או שלא מתאימות מסיבות שונות.
ככלל, ניתן לטפל באמצעות PCNL גם באבני כליה הקטנות משני ס"מ עם תוצאות טובות יותר מהשיטות האחרות, אולם יש לזכור שמדובר בניתוח פולשני יותר.
מה עושים בניתוח מלעורי להוצאת אבנים בכליות (PCNL)?
בהרדמה כללית בוחרים נתיב מתאים לכליה תחת שיקוף רנטגן. לאחר דיקור הכליה מחדירים בלון מיוחד, המרחיב את הנתיב עד ל-1 ס"מ . על הבלון מוחדר שרוול פלסטיק לתוך הצנרת הכלייתית שבתוכה האבנים.
השרוול מאפשר החדרת מכשור טלסקופי ישירות עד לאבן. שימוש בטכנולוגיות מתקדמות מאפשר ריסוק ושאיבה של פירורי האבן במקביל.
בתום הפעולה, מוחדר סטנט (תומכן) לשופכן וחתך הכניסה הקטן נתפר. במעקב לאחר הניתוח מבוצעים צילומים לוודא שכל האבנים הוצאו. במידה ונותרו אבנים, לעיתים יהיה צורך באורטרוסקופיה לטיפול באבנים קטנות שנותרו
מה סיכויי ההצלחה?
שיעור ההצלחה בריסוק ופינוי האבנים בניתוחי PCNL הוא הגבוה מבין הפעולות לטיפול באבני כליה ונע בין 80-100% לפעולה בודדת, בהתאם לגודל ומבנה האבן.
ניתוח ה- PCNL נחשב ניתוח בטוח ויעיל מאד, אך בדומה לכל ניתוח אחר קיים גם סיכון לסיבוכים. שיעור הסיבוכים המשמעותיים נע בין 1-7%. הסיבוכים כוללים דימום בשתן המחייב מתן דם בין 1-10%. לעיתים נדירות (פחות מחצי אחוז) יש צורך בצנתור טיפולי לעצירת הדימום. כל התערבות בדרכי השתן כרוכה גם בסיכון לדלקת בדרכי השתן. שיעור הזיהומים המשמעותיים נע בין 0.3-2.5%. כאשר נתיב הכניסה עובר דרך הקוטב העליון של הכליה עלולים להצטבר נוזלים בין קרומי הראה שלעיתים יש צורך לנקזם.
מה קורה לאחר ניתוח PCNL?
בדומה לניתוחים זעיר פולשניים אחרים, ההחלמה מ- PCNL מהירה ויחסית לא מלווה בכאבים. משך האישפוז הצפוי הוא כיומיים . כשבועיים לאחר השחרור ניתן לחזור לפעילות רגילה. את הסטנט מוצאים בפעולה במרפאה כעבור שבועיים-שלושה.
